לפי רבי יהושע העולם נברא בניסן, והוא מביא ראיה לדבריו, שהרי כל הבריאה מתחדשת בפסח חג האביב. ולמרות שבסופו של דבר נפסקה הלכה שהעולם נברא בתשרי, מהתחדשות הבריאה נלמד להתחדשות הפנימית שאנחנו צריכים לחולל בתוכנו, לעזוב את השגרה, את הדעות הקדומות ואת התפיסות הישנות, ולהתחדש בהשקפה חדשה על החיים ועל האפשרויות שלנו להתפתח כלכלית ורוחנית.
אנחנו עומדים לפני הרגע המרגש של האביב – ליל הסדר. ליל הסדר הוא לילה מיוחד שבו אנחנו מתחדשים לקראת הקיץ, וזה קורה לכל אחד ואחד מישראל. לכן צריך לצאת עם תובנות חדשות מהלילה הזה.
השילוב של גוף ונשמה באדם יוצר בעצם בריאתו של האדם מאבק בין הגוף הנגוף שכל רצונותיו זה חומר, לאכול לשתות ולהתענג, לבין הנשמה האלוקית שהיא חלק אלוק ממעל וכל רצונותיה הם להתענג על התורה והתפילה.
היהדות מלמדת אותנו לחיות בין הניגודים האלה. תאכל – אבל כשר. תעבוד – אבל לא בשבת. שילוב של שני הכוחות האלה אנחנו מבצעים בליל הסדר. מצד אחד אכילה שזה דבר גשמי, ומצד שני זו אכילת מצה שמקיימים בה מצוות עשה של אכילת מצה בליל פסח. הרתימה הזאת של הבהמיות של האדם לקיום מצוות, זה בעצם מרסן את הבהמה שבנו. שהרי הופכים אנו את האכילה הגשמית לאכילה מקודשת. ואנחנו חוזרים על זה בארבע כוסות היין שאנחנו שותים בלילה הזאת ובחרוסת ובמרור, הכל בעצם אכילה שאומרת, בורא עולם הוציא אותי ממצרים. ומצרים זה בדיוק מיצרי הגוף הנגוף שכל עניינו זה אכילה ושתיה. אנחנו בעצם מחנכים את הגוף לאכול, אבל לא מטעמו של הגוף למלא את התאוה אלא מטעם רוחני – ציווי אלוקי,וכמו שהגמרא מספרת, שנים אכלו פסחיהם אחד יורש גן עדן ואחד גהינם. ולמה? האחד כל כוונת אכילתו הייתה מצד הגוף הנגוף, לכן יורש גיהנם. והשני כל האכילה היא לכבוד בורא עולם שציוונו לאכל בלילה הזה קרבן פסח.
נמצא, שככל שהאכילה שלנו תהיה באמת לשם המצווה נרומם את גופנו השפל לדרגות רוחניות נעלות יותר, וככל שנשקע בלעיסת המזון כבהמה, נתרחק מהחלק האלוקי שבנו. ומכאן המפתח לקיץ רוחני יותר, נשגב יותר, קדוש יותר.
ידוע שהמזון נספג בגוף והופך לדם שהוא המחייה את האדם עצמו, ואם כן אחרי ליל הסדר הגוף שלנו ספוג במצת מצווה ובארבע כוסות יין, במרור בכרפס ובחרוסת. ממילא אנחנו כבר רוחניים יותר ומוכנים יותר לקיץ שבו נגלה את החלקים הרוחניים שבנשמתנו. גם נשמתינו מקבלת עוצמה חדשה בפסח ע”י מצוות היום. עוצמה שתלווה אותנו לנצח שהרי נשמת האדם לא מתה והיא נצחית, שע”י תורה ומצוות שאדם עושה בימי חייו נעשה לבוש רוחני לנשמתו לכשתעלה לעולם העליון. לכן, ככל שנשקיע את עצמנו ברוחניות, נעצים את נשמתנו ונבנה לה את הלבוש הרוחני שלה.
בברכת פסח כשר ושמח לכל תושבי כפר תבור ולכל עם ישראל
הרב אבנר עובדיה.
