סוגים של גידולים
הפסד / רווח הפירות
קדושת שביעית
רווח או הפסד לפירות
סוגים של גידולים
בשוק ישנם ארבעה סוגים של גידולים וצריך לשים לב את מה קונים:
היתר מכירה
לפי מרן השלחן ערוך קרקע של יהודי שנמכרה לגוי, הגוי מפקיע את קדושת הארץ ולכן: א. אפשר להמשיך לעבוד בה כרגיל. ב. אין בפירותיה קדושת שביעית, ג. אין בגידולים שלה איסור של שמור נעבד וספיחין.
לפי המבי”ט אין לגוי קנין בארץ ישראל, ואם קנה קרקע הרי הוא גזלן וקדושת הארץ לא פקעה, ולשיטתו לא מועיל ההיתר מכירה, והמעבד שדה של גוי ככל השנים בשמיטה עובר על איסור שביעית, וכמו”כ הגידולים קדושים בקדושת שביעית, וגם דינם כ’שמור ונעבד’: שמור: ששומר את פירותיו בשביעית למרות שהם הפקר. ונעבד: שממשיך לעבוד את האדמה כבשאר שנים, שיש המהדרים שלא לאכול מהם.
לסיכום: לסוברים כדעת המבי”ט אין לאכול מפירות וירקות של היתר מכירה, אבל לסוברים כדעת השולחן ערוך מותר להשתמש בפירות אלו, ואין בהם שום קדושה, וכן מותר לעבד את השדה כשאר שנים.
אוצר בית דין
בזמן קדמון היה הבית דין שולח שלוחים לאסוף פירות שביעית ומחלקם לעניים בחינם, אמנם הותר להם לגבות את דמי הקטיף.
כיום נהפך הדבר למכונה משומנת לגבות כספים מהעניים היפך כוונת חז”ל, ולכן צריך לבדוק: מי הבית דין? ומה המחיר של הפירות? שהרי גם לבתי הדין לא הותר סחר בפירות שביעית, אלא הם יכולים לגבות דמי קטיף והובלה של הפירות ולא על פירות שביעית עצמם. וכשמחיר הפירות באוצר בית דין גבוה ממחיר הפירות בשוק יש להימנע מלקנות פירות אלה.
מלבד זאת, פירות של אוצר בית דין קדושים בקדושת שביעית.
יבול נכרי הגדל בארץ ישראל
בו יש כאמור מחלוקת השולחן ערוך והמביט, לשולחן ערוך אין בפירות קדושת שביעית ולמבי”ט אמנם הפירות מותרים אך יש לנהוג בהם קדושת שביעית.
יבול חו”ל והערבה הדרומית
יבול חו”ל אין בו קדושת שביעית. יחד עם זאת אין אנחנו חפצים להעשיר בשנה זו את הגויים מסביב ולכן עדיף לקנות פירות ארץ ישראל.
הערבה הדרומית פירות הגדלים שם אינם קדושים בקדושת שביעית כיון שהם מחוץ לגבולות ארץ ישראל.
איזה שלב בגידול קובע את הקדושת שביעית
פירות האילן לפי החנטה
פירות שהתחיל גידולם בשישית והסתיים בשביעית, או שהתחיל בשביעית והסתיים בשמינית, ישנם חילוקים באופן קביעת השנה שאליה משתייך הפרי, וכדלהלן:
הכלל הראשון הוא שבפירות האילן הולכים אחר חנטה, ובירקות אחר לקיטה.
לכן: פירות האילן שחנטו בשביעית יש בהם קדושת שביעית, וחנטה היא מיד כשנפל הפרח והתחיל הפרי לגדול, ולכן בחורף הקרוב רוב פירות האילן חנטו בשישית, ומשום כך אין בהם קדושת שביעית אלא הם משתייכים לשנה השישית.
ירקות לפי הלקיטה
ב. אבל ירק שנקטף בשביעית קדוש בקדושת שביעית, מכל מקום אם נגמר בשישית ונקטף בשביעית קדוש מדרבנן, וכמו”כ ירק שגדל בשביעית ונקטף בשמינית יש לנהוג בו קדושת שביעית.
יש להוסיף, שבירקות ישנה גזירה מיוחדת הנקראת ‘ספיחין’, שבה אסרו חכמים לאכול כל ירק שצמח בשמיטה, כדי שלא יבואו לזרוע שלא כדין, אמנם הקובע את איסור ספיחין הוא הנביטה, ולכן, ירק שנבט לפני השמיטה מותר לאכול את פירותיו, אבל כשנבט בשמיטה [אפילו מאיליו] ה”ז אסור באכילה.
באתרוג חוששים גם לחנטה וגם ללקיטה
ב. אתרוג שחנט בשישית ונקטף בשביעית חוששים לו לקדושת שביעית, לכן השנה תשפ”א כדאי לקנות את האתרוג לפני ראש השנה, או שנקטף לפני ראש השנה.
חנט בשמיטה למרות שנקטף בשמינית קדוש בקדושת שביעית.
פירות הדר של תשפ”ב חנטו השנה ואין להם קדושת שביעית
ג. פירות הדרים שחנטו בשישית ונקטפו בשמיטה אינם קדושים, לפיכך בחורף הקרוב הפירות עדיין של שישית, ורק בחורף של שנת תשפ”ג יהיו הפירות בקדושת שביעית למרות שנקטפים בשמינית.
סוגי הגידולים שנוהגת בהם קדושת שביעית
ד. קדושת שביעית נוהגת בגידולים המיועדים לאכילת אדם או בהמה, ולא בצמחים העומדים לנוי, ולכן אין קדושת שביעית בפרחים.
ולעניין בשמים שנטעו לשם ריח, יש אומרים שיש בהם קדושת שביעית ויש מקילים בזה כיוון שאין הנאה כל כך שהרי אין ברכה אחרונה על הבשמים.
הדסים שעומדים למצווה של ארבעת המינים אין בהם קדושת שביעית כיוון שלא נשתלו לריח אלא למצווה.
ההנהגה בפירות שביעית
כללי קדושת שביעית
א. פירות שביעית קדושים. ולכן:
- בעל פרדס או שדה שיש בו פירות צריך להפקירם ולאפשר לכל דורש לקחת מהם
- יש לאכול אותם בצורה שדרכם להאכל ולא לקלקל אותם ולהפסידם סתם, שנאמר לאכלה ולא להפסד.
- אין להוציא פירות שביעית לחוץ לארץ
- לא רק הפירות קדושים אלא גם תמורתם קדושה, אך העושה מלאכה בפירות שביעית כגון קטיף הובלה וכו’ אין הכסף קדוש בקדושת שביעית.
לא רק הפירות עצמם קדושים, אלא כשקונה פירות שביעית תמורת כסף, נעשה הכסף קדוש בקדושת שביעית וצריך להשתמש בו לקניית דברי מאכל, ומשום כך אסרו חכמים לקנות פירות שביעית מעם הארץ מתוך חשש שישתמש בכסף לדברים אחרים, וזה גורם בעיה לקנות פירות שביעית ממי שאינו שומר תורה ומצוות, אך יש לזה שתי עצות:
האחת, לקנות בהקפה ואח”כ לשלם, ואז הכסף אינו מתקדש, והשניה לקנות דבר נוסף ולהבליע בדמיו את דמי הפירות, לדוגמא יקנה עם הפירות מסמר ויקבע עם המוכר שהפירות יינתנו בחינם, ומצד שני ישלם לו על המסמר את מחיר הפירות.
הפסד / רווח הפירות
דברים שנחשבים להפסד הפירות
ב. אסור לבשל פירות שביעית על מנת למוכרם.
תינוק שאינו יודע לאכול אין לתת לפניו פירות שביעית כי הוא רק מקלקל אותם, אבל אם הוא יודע לאכול מותר גם אם יפסיד קצת מהם.
פירות שביעית נאכלים כדרך אכילתם ולכן אין לאכול תפוח אדמה לא מבושל.
אסור לבשל יין כי מפיג את טעמו.
דברים שאינם נחשבים להפסד הפירות
ג. אפשר להשתמש ביין של שביעית לקידוש והבדלה רק לא לכבות בו את הנר של ההבדלה.
מותר להוסיף יין או מיץ לעוגה כשטעמם ניכר.
מותר לטגן בשמן של שביעית, ואם נשארה כמות הראויה להדלקה אזי ימלא בקבוק וישליך לפח.
מותר לסחוט ענבים וזיתים כדי להוציא מהם יין ושמן.
מותר לסחוט לימונים תפוזים ואשכוליות כאשר מתערב בהם קצת מהפרי.
פירות וירקות שביעית מותר לרסקם כל שדרכם בכך.
אפשר לקלף פירות שביעית כדרך שמקלף כל השנה אבל יזהר שלא לקלף שכבה עבה מידי.
אופן זריקת קליפות ושיריים
ד. קליפות ושיריים של פירות שביעית אין לזורקם כרגיל אלא יניחם בפח שמיטה עד שירקבו ואז יזרוק אותם או שיתן אותם בשתי שקיות ולפח.
גם פירות וירקות שהתחילו כבר להירקב וכבר אינם ראויים לאכילת אדם, אם הם ראויים עדיין לאכילת בהמה יש ליתנם בשתי שקיות ולפח.
מותר לשטוף סירים וצלחות שנותרו בהם שיירי פירות כל שכמות הפירות קטנה.
נענע לואיזה וכדו’ שעשו מהם תה אם אין בהם עוד טעם אפשר להשליכם לאשפה.